פסק-דין בתיק ת"ק 001885/02

התובעת, נרשמה ביום 15.4.01, ללימודים במגמת מדריכי טיולים לחו"ל, ב"תרבויות - המרכז ללימודים גאוגרפיים" שהופעלה על ידי המרכז ללימודים גאוגרפיים ותרבויות עולם מ.ש.ר 1994 בע"מ.

במועד ההרשמה ללימודים, שילמה התובעת שכר לימוד בסך של 7,100 ש"ח כאשר תשלום זה מומן, מתוך הפיקדון לו היתה זכאית, על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים התשנ"ד-1994.

ביום 8.10.01, קיבלה התובעת מכתב בו נתבשרה כי שנת הלימודים לא תיפתח שכן החברה המפעילה את "תרבויות - המרכז ללימודים גאוגרפיים", נקלעה לקשיים כספיים והיא נמצאת בהליכי פרוק.

התביעה הוגשה כנגד "המרכז ללימודים גאוגרפיים", וכנגד בעלי המניות בחברה המפעילה את "תרבויות - המרכז ללימודים גאוגרפיים" - (להלן: "תרבויות"), משה רעות, שמחה רעות ומ.ל.מ. מכון לשפות וללימודים מתקדמים בע"מ.

בעקבות בקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידי נתבעת מס' 4, מ.ל.מ. מכון לשפות וללימודים מתקדמים בע"מ, ביקשה התובעת למחוק את התביעה כנגד נתבעת זו.

התובעת מבקשת בתביעתה, לחייב את הנתבעים 2 ו - 3 משה ושמחה רעות, באופן אישי, על דרך של הרמת מסך ההתאגדות, בהחזר הסכומים ששילמה כשכר לימוד.

הנתבעים טוענים, כי הנתבעת מס' 2, שמחה רעות, הינה בעלת מניה אחת ומעולם לא היתה מעורבת בניהול החברה.

הנתבע מס' 3, משה רעות, (להלן: הנתבע), הקים את "תרבויות" וניהל אותה במשך שנים, אלא שעם גידול הפעילות נוצרה מצוקה פיננסית שהצריכה הכנסת שותף לחברה. הנתבע, מפרט בכתב הגנתו כי בחודש ספטמבר 2000 העביר 84% מכלל המניות למ.ל.מ. מכון לשפות וללימודים מתקדמים בע"מ היא הנתבעת מס' 4 שהתביעה כנגדה נמחקה.

הנתבע ממשיך וטוען, כי החל מחודש ספטמבר 2000, לא רק שלא היה בעל השליטה בחברה, אלא שבפועל אף לא ניהל אותה שכן מנהלה של הנתבעת 4, ובעל השליטה בחברה, מינה מנכ"ל מטעמו.

אמנם מתדפיס פרטי החברה ברשם החברות, שצורף כנספח 9 לכתב התביעה, עולה כי מנהל החברה הרשום הוא הנתבע, משה רעות, אך הוכח הן בעדותו של הנתבע והן בעדותו של מר דוד גדנקן, שהיה מנכ"ל החברה עד סוף פברואר 2001, כי אכן מר גדנקן, הוא שמונה על ידי בעל מניות הרוב כמנכ"ל החברה והאחריות לניהול החברה היתה מוטלת עליו.

התובעת אינה טוענת כי הנתבעים, באופן אישי, הציגו בפניה מצג כלשהו, או כי הנתבעים באופן אישי, לקחו חלק בהרשמתה ללימודים. התובעת מבקשת למעשה לחייב את הנתבעים, באופן אישי, בהחזר שכר הלימוד ששולם על ידה, מכח היותם בעלי מניות בחברה.

סעיף 6 ג' לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: החוק) קובע כי:

"בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחת מאלה;

(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל            כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם.

(2) בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכי היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".

מסגרת הדיון בענייננו מתרכזת למעשה בשאלה האם מן הראוי לחייב את הנתבעים, באופן אישי, בחובות החברה על יסוד סעיף 6 ג' (2) לחוק, דהיינו כי "בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכי היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".

היות והוכח כי הנתבעת מס' 2, היתה בעלת מניה אחת ולא לקחה חלק פעיל בניהול החברה, יתרכז הדיון בשאלה האם מן הראוי להטיל על הנתבע מס' 3, אחריות אישית לחובות החברה.

התובעת מבקשת למצוא תימוכין לטענתה, כי הרשמתה ללימודים נעשתה תוך ידיעת הנתבע, כבעל מניות, כי שנת הלימודים הבאה לא תיפתח וכדי לגייס כספים אחרונים לקופת החברה, בכמה טיעונים.

ראשית טענה התובעת כי שוכנעה להרשם במסגרת הרשמה מוקדמת, שכן אז תזכה בסימסטר בונוס. כן טוענת התובעת כי  האישור שניתן בידה לצורך הוצאת כספי הפקדון, על-פי  חוק  קליטת חיילים משוחררים התשנ"ד-1994, התייחס לשנת הלימודים הנוכחית ולא לשנת הלימודים אליה נרשמה.